076-5454-123     Info@WildTravel.co.il

לימודי צילום למתחילים - החיישן הדיגיטלי

לפני שתלמדו איך לעבוד בצורה נכונה עם המצלמות שלכם, חשוב שתבינו איך הן עובדות.

מבנה המצלמה

DSLR הן ראשי תיבות של דיגיטל סינגל לנס ריפלקס (Digital single lens reflex). זו בעצם מערכת שמורכבת מעדשה וגוף המצלמה שבתוכו יש מראות, חיישן התמונה הדיגיטלי, חיישן פוקוס ועוד. אז מהו התהליך המתקיים במצלמה כאשר אנחנו מצלמים?
האור מגיע אל העדשה והיא מרכזת וממקדת אותו אל המצלמה. האור פוגע במראה בתוך המצלמה והוא עובר דרך פריזמה אל העינית ואל העין שלנו. כשאנחנו לוחצים על כפתור המחשף המראה מתרוממת, האור מגיע אל החיישן שנמצא מאחוריה והוא קולט אותו ויוצר את התמונה.

החיישן הדיגיטלי

האור מורכב מחלקיקים שנקראים פוטונים והוא מגיע אלינו בצורת גל. האור מגיע ממקור מסוים כמו השמש, פוגע בעצמים סביבנו, חוזר אלינו, נקלט דרך העיניים ומתורגם לתמונה במוח. במצלמה שלנו האור נקלט בחיישן. המצלמות הראשונות התבססו על חומר כימי רגיש לאור – הפילם. בתחילת שנות האלפיים המצלמות הדיגיטליות החליפו את מצלמות הפילם! המצלמות הדיגיטליות מבוססות על חיישן דיגיטלי אשר קולט את האור ויוצר את התמונה. החיישן הדיגיטלי מורכבים מתאים פוטואלקטריים הקולטים את הפוטונים, שהם חלקיקי האור וממירים אותם לאות חשמלי שהמצלמה מעבדת לתמונה.

גודל החיישן

חיישנים מגיעים במספר גדלים. במצלמות DSLR ישנם חיישני "פול פריים" שדומים בגודלם לסרט הפילם בגודל 35 מ"מ או חיישני "קרופ" הקטנים מחיישני הפול פריים פי 1.5 . במצלמות קומפקטיות החיישן בד"כ קטן מחיישני הפול פריים פי 6. ככל שחיישן גדול יותר, יש יותר מקום לכל תא פוטואלקטרי, הצפיפות של התאים קטנה יותר ולכן כל תא יכול להיות גדול יותר. זה מאפשר לחיישן לקלוט אור בצורה טובה יותר והתוצאה היא תמונה איכותית יותר מבחינת רגישות לאור, עומק הצבע ועוד. חיישן קטן יותר כמו חיישן קרופ הוא זול יותר ולכן מחיר מצלמות הקרופ נמוך יותר וגם מחיר העדשות המותאמות אליהן.

קרופ פאקטור

אמרנו שחיישני קרופ קטנים פי 1.5 (בממוצע) מחיישני "פול פריים" – אז איך זה משפיע על התמונה? האור שעובר אל החיישן מהעדשה יוצר מעגל הקרנה. מכיוון שהחיישן שלנו במצלמה מלבני הוא בעצם "גוזר" מלבן מתוך עיגול האור שמוקרן. ככל שהחיישן קטן יותר הוא גוזר חלק קטן יותר ממעגל ההקרנה וזה ממש כמו להתמקד בחלק קטן יותר בתמונה. האפקט שנוצר הוא אפקט של קירוב (או זום). אם החיישן שלכם קטן פי 1.5 מחיישן "פול פריים" ואתם משתמשים בעדשת 100 מ"מ, כשתרכיבו אותה על המצלמה שלכם היא למעשה תתן לכם תמונה שכאילו צולמה ב- 150 מ"מ.

צבע

התאים הפוטו אלקטריים לא רואים צבע ולכן על כל תא פוטואלקטרי מונח מסנן אופטי בצבע אחר דרכו עובר האור. מסנני הצבע בחיישן מורכבים משלושת צבעי היסוד – בטח שמעתם על המושג RGB - אדום ירוק כחול. העיבוד של הצבע מכל התאים יחדיו יוצר תמונה עם כל קשת הצבעים.

מגה-פיקסל

תא פוטואלקטרי הוא היחידה הקטנה ביותר בחיישן שקולטת אור. כל יחידה כזו מתורגמת לריבוע זעיר בתמונה הנקרא פיקסל. אלה הריבועים הקטנטנטים שאנחנו רואים כשאנחנו עושים זום אין לתוך התמונה. דמיינו פסיפס שאתם מסתכלים עליו ממש מקרוב ואז הולכים אחורה ורואים את כל הפסיפס במלואו.

החיישן הדיגיטלי מורכב ממליוני תאים פוטואלקטרים וככל שיש יותר מהם בחיישן, התמונה המתקבלת היא בעלת רזולוציה גדולה יותר. כשמדברים על הרזולוציה של החיישן נהוג להשתמש במושג הפיקסלים במקום "תאים פטואלקטרים". חיישן בעל יותר מגה פיקסל יתן תמונה עם רזולוציה גדולה יותר, ממש כמו שפסיפס שמורכב מיותר ריבועים בסוף יצור תמונה עם יותר פרטים. חשוב להבין שיותר מגה פיקסל אומר שהצפיפות של הפיקסלים בחיישן גדולה יותר, כלומר שכל פיקסל יהיה קטן יותר וזה יכול לגרום לפעמים לירידה באיכות התמונה. עם התקדמות הטכנולוגיה מצליחים לייצר היום חיישנים בעלי מגה פיקסל גבוה ועדיין לשמור על איכות גבוהה.

בואו נראה דוגמה:

בחיישן של 22 מגה פיקסל יש כ- 22 מליון תאים פוטואלקטרים. רוחב החיישן הוא 5760 פיקסלים ואורכו 3840 פיקסלים – אז 3480 כפול 5760 שווה 22,118,400 שהם כ- 22 מגה פיקסל.

White Balance

בניגוד לעין האנושית, המצלמה לא יודעת לאזן צבעים לפי סוג התאורה. אנחנו מבינים את הצבעים בצורה נכונה בין אם התאורה הסביבתית היא יחסית "חמה" כמו באור שמש, ובין אם התאורה הסביבתית יחסית "קרה וכחלחלה" כמו ביום מעונן. כדי לקבל צבעים טבעיים בתמונה יש לכוון את ה"איזון לבן" או WB של המצלמה. כשאנחנו מכוונים את ה WB המצלמה בעצם יודעת לתקן את הצבעים בהתאם לתאורה הסביבתית. למשל אם יש יום מאוד מעונן אז התאורה הסביבתית תהיה יחסית קרה וכחלחלה ולכן המצלמה תוסיף חמימות לתמונה. אם נצלם בתאורה של נורות להט התאורה הסביבתית תהיה יחסית חמה ולכן המצלמה תוסיף קרירות לתמונה. ישנם הגדרות קבועות של WB במצלמה כמו Daylight, shade, cloudy, tungsten ועוד... יש גם Auto WB בו המצלמה מנתחת לבד את התמונה ובוחרת WB מתאים (עובד יפה ברוב המקרים). כדאי מאוד להתנסות ולצלם ב WB שונה כדי להבין את ההבדלים. שימו לב שבצילום ב RAW אפשר לשנות בעריכה את ה WB ממש כמו בזמן הצילום, בצילום ב JPEG שינוי ה WB הוא לא כמו המקור ב RAW ומומלץ לקבוע אותו בצורה נכונה בזמן הצילום.

RAW & JPEG

שמירת התמונה במצלמה מתקבלת בעצם בתור קובץ דיגיטלי. המצלמות שומרות את התמונה באחד משני סוגי קבצים: JPEG או RAW. קובץ ה JPEG הוא הקובץ הנפוץ ביותר שרובנו מכירים בתמונות. זהו בעצם קובץ תמונה מכווץ, מעובד ומוכן להצגה. קובץ ה RAW הוא קובץ ראשוני יותר ובעל יותר מידע המתקבל מהמצלמה ללא עיבוד או הקטנה ומכיל הרבה יותר מידע. לעבור על תכונות הקבצים יתרונות וחסרונות.

אז באיזה סוג קובץ מומלץ לצלם?
מי שלא עורך בכלל יכול לצלם ב JPEG כיון שהתמונה שתצא מהמצלמה תראה יותר טוב כיון שהיא כבר מעובדת (במצלמה) ומוכנה להצגה, הוא גם תופס פחות מקום בכרטיס הזיכרון כיון שהוא מכווץ. במידה ואתם עורכים או חושבים שתערכו בעתיד מאוד מומלץ לצלם ב RAW. קובץ RAW אמנם גדול יותר ותופס יותר מקום בכרטיס הזיכרון, אבל הוא קובץ ללא עיבוד וללא כיווץ ולכן מכיל הרבה יותר מידע מקובץ JPEG. כמות המידע הגדולה בקובץ ה RAW תאפשר לנו לערוך את התמונה בצורה הרבה יותר רחבה וטובה ולקבל תוצר איכותי יותר לאחר העיבוד.

לסיכום

היום למדנו על מבנה המצלמה, אופן הפעולה שלה, החיישן והמאפיינים החשובים של העדשות. שעורי בית - נסו להבין באיזה ציוד אתם משתמשים. האם יש לכם מצלמת פול פריים או מצלמת קרופ? אילה עדשות יש ברשותכם? מהי זוית הראייה שלהן? האם יש להן מייצב תמונה או מנוע פוקוס מיוחד?