צילום: תומר רצאבי
טורפים ונטרפים בטבע
אחד הדברים הכי מעניינים בעולם החי והטבע זה לחזות בציד. לביאה משתופפת בעשב נמוך במעקב אחרי זברה, כריש מזנק החוצה מהים עם כלב ים בפיו, עיט שולף דיג מהמים או זיקית השולחת לשון ותופסת חגב. אלה הם רגעי אקשן מיוחדים השובים את דמיוננו וגורמים לחובבי טבע ברחבי העולם לצאת אל השטח בחיפוש אחר אותם רגעים.
מירוץ החימוש
בעלי חיים נמצאים בהתפתחות אבולוציונית מתמדת לאורך הדורות, דבר הגורם להתפתחות תכונות אשר עוזרות להם לשרוד ולהתגבר על אתגרי החיים. בין טורפים ונטרפים יש מירוץ אבולוציוני מתמשך להשגת יתרון בטריפה או הימנעות מטריפה וזה אחד מהגורמים הכי משמעותיים שמאיצים את ההתפתחות הזו.
צילום: תומר רצאבי
אפשר למצוא המון דוגמאות לכך מעולם החי אותו אנחנו מכירים:
- לצ'יטות יש מבנה גוף צר וארוך, שלד קל, רגליים ארוכות, גידים ורצועות גמישים שהופכים אותם לבעלי החיים המהירים ביותר על פני הקרקע ומאפשרים להן לרדוף ולהשיג את הטרף שלהם.
- ישנם עשבים אשר אוגרים גבישי סיליקון בעליהם כדי לשחוק את השיניים של אוכלי העשב אשר ניזונים מהם.
- לינשופים יש ראש בצורה קעורה המרכז צלילים ומאפשר שמיעה חדה מאוד כדי שיוכלו לצוד בלילה, גם העיניים שלהם גדולות מאוד כדי לקלוט כמה שיותר אור. למעשה הן כן כל כך גדולות שהן ממלאות לגמרי את החורים בגולגולת שמאכסנים אותן ואין הן יכולות לזוז, לכן ינשופים יכולים לסובב את צווארם כמעט 270 מעלות כדי לראות בצדדים.
- העיניים של רוב אוכלי העשב ממקומות בצידי ראשם כדי לאפשר ראייה מרחבית טובה שעוזרת להם לזהות טורפים מרחוק. עיני הטורפים לעומת זאת ממוקמות בקדמת הראש ומאפשרות ראייה תלת מימדית ואומדן מרחקים בכדי להתמקד בטרף בזמן מרדף או מארב.
צילום: תומר רצאבי
עולים ויורדים
מערכות היחסים בין טורפים ונטרפים הן מורכבות מאוד ושני הצדדים נמצאים במירוץ אבולוציוני מתמיד של השתפרות והתגברות על היריב. חלק מאוד מעניין של של מערכת היחסים הזו היא הדינמיקה הנוצרת בין אוכלוסיות של טורפים ונטרפים והשפעתם אחד על השני.
ניקח לדוגמה דינמיקה בין אוכלוסיות של אריות וזברות. אריות טורפים זברות, הטריפה של הזברות מורידה את כמותן באוכלוסיה וגורמת לעליה באוכלוסית האריות כיון שהם ניזונים ויכולים לשגשג ולהתרבות. אם דינמיקה שכזו תמשיך באותו כיוון אז עתיד אוכלסיית האריות לעלות עד שאוכלוסיית הזברות תעלם, אך בפועל המצב הרבה יותר מורכב.
צילום: תומר רצאבי
אם כמות האריות גדלה וכמות הזברות קטנה, נגיע למצב בו אין מספיק זברות לכלכל את כל האריות ואוכלוסיית האריות תתחיל לרדת. בדרך כלל הפרטים הנטרפים באוכלוסיית הזברות יהיו פרטים חלשים או חולים ולכן רק הזברות החזקות יצליחו לשרוד ולהתרבות, דבר שיגרום לאוכלוסית הזברות להיות בריאה וחזקה ויותר וכזו שלאריות קשה יותר לטרוף. מצב זה יגרום להמשך הירידה באוכלוסיית האריות ועלייה באוכלוסיית הזברות. לחץ הטריפה על הזברות ירד ומספרן יגדל בעוד רק האריות החזקים ביותר יצליחו לשרוד. לאחר גדילת אוכלוסיית הזברות וצמצום אוכלוסיית האריות לפרטים החזקים ביותר נגיע שוב למצב בו האריות מתחילים להפעיל לחץ טריפה יותר גדול על הזברות ולשגשג, בעוד מספר הזברות קטן. הדינמיקה הזו יכולה להמשיך לכל מיני כיוונים –
- עליה וירידה מתמדת של שתי האוכלוסיות.
- היכחדות אוכלוסיית הזברות.
- היכחדות אוכלוסיית האריות.
- סטטוס קוו, כלומר ששתי האוכלוסיות ישמרו פחות או יותר באותו גודל קבוע.
