צילום טיים לאפס - Time Lapse

איסלנד - Wild Travel

גם אתם כנראה ראיתם סרטון טיים לאפס, אפילו אם לא שמתם לב. טיים לאפס הוא סרט אשר מאיץ את הזמן או התרחשות מסוימת, לדוגמה צמיחה או פריחה של צמח, שקיעה, תנועה של עננים, תנועה של אנשים או כלי רכב בעיר, תזוזה של הכוכבים בשמיים ואפילו חילופי עונות או המסה של קרחונים.

עוד לא הבנתם? הנה דוגמה:

אז מה זה בעצם טיים לאפס? איך עושים אותו? מה הציוד שצריך? כל התשובות במאמר הבא!

טיים לאפס זו בעצם טכניקת צילום מעולם הקולנוע ומטרתה היא ליצור סרט אשר מאיץ את הזמן או התרחשות מסוימת כדי להדגיש את ההתרחשות או שינוי של מצב מסוים שאנחנו לא יכולים לראות בזמן רגיל. כך אפשר לראות ממש בכמה שניות איך פרח פורח, את הזריחה של השמש, את תנועת הכוכבים בשמיים ואפילו חילופי עונות. סרט הטיים לאפס מורכב מתמונות סטילס בודדות אשר צולמו אחת לאחר השניה במרווחי זמן קבועים. מרווחי הזמן יכולים להיות קצרים, לדוגמה 2-4 שניות רווח בין תמונה לתמונה במידה ומדובר בהתרחשות יחסית מהירה כמו תנועה של עננים. אם מדובר על התרחשות מאוד איטית כמו חילופי עונות, מרווחי הזמן יהיו יחסית ארוכים ובהם תצולם תמונה אחת ליום. לאחר הצילום התמונות מועברות לתוכנת עריכה ומורצות בקצב מהיר (24 תמונות לשניה או מהר יותר) וכך נוצר הסרט שבסופו נראה את ההתרחשות בזמן מואץ.

ציוד מומלץ:

1. מצלמת סטילס עם יכולת חשיפה ידנית (מצב Manual).
2. שלט או אמצעי שליטה אחר אשר יכול לשלוט בצילום בתכנית קבועה.
3. חצובה עליה נמקם את המצלמה.

טכניקה:

כדי לצלם אנחנו נמקם את המצלמה שלנו על חצובה יציבה (כדי למנוע כל תזוזה) ונחבר את השלט אשר שולט בתכנית צילום קבועה אותה נגדיר מראש. כשאנחנו רוצים לצלם קטע של טיים לאפס ישנם כמה שיקולים שאנחנו צריכים לחשוב עליהם מראש ועל פיהם לתכנן את הטיים לאפס שלנו. חלק מהשיקולים האלה הם החשיפה המתאימה לתמונה בודדת, כמה זמן יש לנו לצלם, מה אורכו של הסרטון שיצא לנו, מה יהיה המרווח (interval) בין תמונה לתמונה ועוד. אלה השיקולים החשובים שצריך לשם לב אליהם:

חשיפה:

שיקולי החשיפה במהלך צילום טיים לאפס זהים לצילום תמונת סטילס בודדת. מומלץ לעבוד במצב Manual כדי לשמור על ISO, צמצם ותריס זהים במהלך הצילום, ככה נקבל את כל התמונות וגם את הסרטון באותה איכות, תאורה, עומק שדה וכו'. במידה והתאורה משתנה במהלך הצילום בצורה משמעותית (לדוגמה אם מצלמים שקיעה או זריחה) יש לנו שתי אפשרויות:- האפשרות הראשונה היא לעבוד במצב Manual ולהתחיל את הצילום בחשיפה שתתאים להמשך הצילום. לדוגמה אם נצלם טיים לאפס של זריחה, אז את תחילת הצילומים לא נעשה בחשיפה מאוזנת, אלא בחשיפת חסר (under exposure). במצב זה תחילת הסרטון יצא יחסית חשוך, לקראת הזריחה התאורה תהיה מאוזנת ולאחר מכן תלך ותתבהר בצורה שתראה טבעית.- האפשרות השניה היא לעבוד במצב חצי אוטומטי לדוגמה במצב של עדיפות צמצם (Aperture priority). במצב זה המצלמה תשנה אוטומטית את מהירות התריס במהלך הצילום כדי לקבל חשיפה מאוזנת לכל התמונות ובסוף בסרטון. הבעיתיות במצב צילום זה היא ששינויי החשיפה יכולים לגרום ל"קפיצות" בתאורה שנראות לא טבעיות. אפשר לתקן את הקפיצות האלה בתוכנות עריכה מתאימות כמו LR timelapse או תוכנות וידאו מתקדמות.

זמן הצילום:

כשמתכננים טיים לאפס חשוב להבין כמה זמן יקחו לנו הצילומים. לפעמים זה יכול לקחת כמה דקות ולפעמים כמה שעות.

אורך הסרטון הרצוי:

כמה זמן יצא הסרטון (או כמה תמונות צריך לצלם)? אנחנו יודעים שאת התמונות שנצלם נריץ לאחר מכן לסרט ומהירות ההרצה תהיה בד"כ 24 תמונות לשניה (24 FPS), כלומר אם צילמנו 240 תמונות אז אורך הסרטון יהיה 10 שניות.

רווח בין תמונה לתמונה (Interval):

זהו אחד השיקולים הכי חשובים כשמתכננים טיים לאפס כיון שהאינטרוול הוא הגורם שמשפיע על האצת הזמן וההתרחשות. אם לדוגמה כשנצלם תנועה של עננים שזזים מהר נקבע אינטרוול יחסית קצר כמו 2 שניות, אינטרוול ארוך יותר כמו 10 שניות יגרום לכך שתנועת העננים תהיה מהירה מדי וקופצנית. אם נצלם עננים שזזים לאט נקבע אינטרוול יחסית ארוך כמו 10 שניות כיון שאינטרוול קצר של 2 שניות לא ידגיש את התנועה. כשמצלמים תהליך מאוד איטי כמו חילופי עונות האינטרוול יכול להיות 24 שעות, ככה בעצם נצלם תמונה אחת ביום, 365 במהלך כל השנה, ולבסוף סרטון של כ- 15 שניות (365 ימים חלקי 24 FPS).

דוגמה:

נאמר שהגעתי לפסגה של הר ואני רוצה לצלם טיים לאפס של תנועת העננים בנוף שנשקף מולי. ראיתי שתנועת העננים יחסית מהירה ולכן אבחר אינטרוול יחסית קצר של 2 שניות. בנוסף החלטתי שרצוי שהסרטון הסופי יהיה לפחות 10 שניות כדי שאוכל לאחר מכן לערוך אותו ולחבר בסרט סופי. על מנת לקבל סרטון של 10 שניות שרץ במהירות של 24 FPS אני צריך לפחות 240 פריימים. אם האינטרוול שלי הוא כל 2 שניות אני אקבל 30 פריימים בדקה של צילום ו- 240 פריימים ב- 8 דקות של צילום. כלומר יקח לי 8 דקות לצלם 240 פריימים שיתנו לי בסוף 10 שניות סרטון.כמובן שאת החישוב אפשר להתחיל מכל פרמטר אחר, לדוגמה הזמן שמגביל אותנו. לא חייבים לחשב את כל הפרמטרים ידנית, ישנן אפליקציות חינמיות שאפשר למצוא לסמארטפון שלכם, פשוט חפשו בחנות האפליקציות Timelapse.

זמן צילום

זמן הצילום

אינטרוול

כמות פריימים

קצב הרצה (24 FPS)

אורך הסרט

8 דקות = 480 שניות

2 שניות

240

24

10

דגשים חשובים:

1. מומלץ לעשות פוקוס אוטומטי לפני התחלת הצילומים ולאחר מכן להעביר את הפוקוס למצב ידני כדי שלא יעכב את הצילום במידה ומחשיך או ישתנה במהלך הצילום.
2. מומלץ לצלם ב- RAW במידה ותרצו לערוך את התמונות לפני הפיכתן לסרטון.
3. במידה ומצלמים טיימלאפס ללא אינטרוול (כמו לדוגמה בלילה, בו כל פריים הוא בחשיפה ארוכה ואנחנו לא רוצים רווח בין תמונה לתמונה) צריך לשם את המצלמה על מצב צילום ברצף (Continuous shooting).
4. על המצלמה להשאר יציבה לחלוטין וללא תנועה במהלך הצילומים. ישנה אפשרות ליצור תנועה של המצלמה במהלך הצילום ע"י שימוש בסליידרים מונעים אוטומטיים ואביזרים דומים.
5. ישנן מצלמות שיש בהן אפשרות לקבוע תכנית צילום בתפריט המצלמה ללא צורך בשלט. כדאי ללמוד את האפשרות הזו טוב טוב במידה ורוצים להשתמש בה כדי להמנע מתקלות.
6. בחלק ממצלמות הניקון יש מאפיין בטיחות במצלמה אשר מונע ממנה לצלם יותר
מ- 100 תמונות ברצף. כדאי לבדוק אם זה קיים במצלמה שלכם ולנטרל אותו.

קומפוזיציה:

כשמצלמים טיימלאפס חשוב לזכור שאנחנו בעצם מצלמים התרחשות שזזה ומשתנה. כללי הקומפוזיציה של צילום סטילס מאוד מתאימים גם לטיים לאפס, אך כדאי לנסות לצפות מראש שינויים או תנועה של אובייקטים בפריים כדי להתאים את הקומפוזיציה לסרטון. אם לדוגמה אנחנו מצלמים טיים לאפס של שביל החלב בלילה ובקימפוז ראשוני מוצא חן בעינינו למקם את שביל החלב בצידו הימני של הפריים, האם זה יתאים לסרטון? עלינו לקחת בחשבון ששביל החלב והכוכבים נעים במהלך הלילה ואם התנועה תהיה ימינה אז מהר מאוד שביל החלב יצא לנו מהפריים ובקושי נראה אותו ואת התנועה שלו במהלך הסרטון. אם לדוגמה אנחנו יודעים שאובייקט מרכזי בצילום יזוז במהלך הצילום מצד ימין לצד שמאל, אז נעדיף למקם אותו בתחילת הצילום בצד הימני של הפריים כדי שבמהלך הצילום הוא יזוז שמאלה ופנימה לתוך הפריים.

עריכה:

ישנן כל מיני תוכנות עריכה אתן אפשר ליצור את הטיים לאפס שלנו. תוכנה נוחה מאוד היא תוכנת הלייטרום כיון שבלייטרום יש לנו אפשרות להכניס את ספריית התמונות שצילמנו, לערוך תמונה אחת ולאחר מכן להכיל את העריכה על שאר התמונות ע"י אפשרות ה- Sync במצב Develop. לאחר מכן אפשר לעשות Export לתמונות לקבצי JPEG גדולים ולחבר אותן לוידאו בתוכנות נוספות כמו LR Timelapse, Panolapse או תוכנות עריכת וידאו כמו Premier.

לסיכום

טיים לאפס היא טכניקת צילום יחסית מתקדמת, אך לא קשה מדי. הצעדים הראשונים והבנת השיקולים דורשים תרגול ונסיונות כדי להגיע לתוצאה המבוקשת. ככל שתתרגלו יותר ככה תבינו מראש את השיקולים החשובים ואיך לתכנן בצורה נכונה ולהגיע לתוצאה הרצויה בקלות, בהצלחה!

כתב וצילם: תומר רצאבי

רוצה לדעת איך מצלמים תמונה כזו?

הצטרף/י לקורס צילום נוף שלנו!

למאמרים נוספים

קמצ'טקה - Wild Travel
קמצ'טקה - Wild Travel
יסודות הצילום - היסטוגרמה

בואו ללמוד לצלם איתנו!

צרו איתנו קשר